Saying No Doesn’t Mean I Don’t Care. It Means I Care About Myself Too

(Hebrew Below)

For years, I thought saying yes was just part of who I was. I didn’t even question it

"Can you take on this extra project? "Yes, of course

"Can you help me out?"Absolutely

"Can you host, plan, organize, support, step in? "Sure, I got it

I said yes before I even had time to think about what I actually wanted. It felt automatic like a reflex. Until one day, my body made the decision for me

When the Body Speaks Louder Than Words

I had been running on empty for years. I was juggling work, family, clients, and the invisible mental load that so many women carry keeping track of everyone’s needs, anticipating problems before they happened, making sure no one felt uncomfortable

But I wasn’t paying attention to my own discomfort

Then, the headaches started. The tension in my shoulders turned into full-body fatigue. My stomach was constantly in knots, and no matter how much I stretched or rested, I felt like I was carrying a weight that wasn’t just physical—it was emotional

One afternoon, after agreeing to something I didn’t want to do (again), I felt my throat tighten. I had this overwhelming urge to cry, but I couldn’t. Instead, I froze. I literally could not speak

That’s when it hit me: My body had been saying no for years, even when my mouth kept saying yes

Why Do We Freeze Instead of Saying No

For so many women, saying no doesn’t feel like an option

We don’t want to hurt anyone. We don’t want to disappoint people. We don’t want to deal with the guilt that follows

So we freeze instead

I see it in my clients all the time. They tell me

"I want to say no, but my body locks up"

"I feel like if I set a boundary, I’ll lose people"

"I don’t want to be difficult"

The truth is, this freeze response isn’t just emotional—it’s biological. When we feel trapped in a situation where speaking up feels unsafe (even if it’s just socially unsafe), our nervous system reacts

 Fight – We push back and defend ourselves

 Flight – We avoid the situation entirely

 Freeze – We shut down, unable to act

For me, freezing was my default. I didn’t know how to say no, so my body held the tension for me—in my muscles, in my stomach, in my migraines

The Connection Between Boundaries and Physical Pain

I’ve learned through personal experience—and through my work as a therapist—that what we suppress mentally, we store physically

When we don’t say no, our bodies carry the weight of all those unspoken feelings

A study published in the Journal of Behavioral Medicine found that repressed anger and resentment are directly linked to physical symptoms like chronic pain, fatigue, and digestive issues. Women who struggle to set boundaries often experience higher levels of cortisol, the stress hormone that contributes to inflammation, muscle tension, and burnout

I didn’t need a research study to prove it to me—I had lived it. My chronic tension, exhaustion, and stress-induced symptoms all had one thing in common: I wasn’t listening to my body

Learning to Say No Without Freezing or Feeling Guilty

Breaking the cycle wasn’t easy, but it started with one simple (but uncomfortable) step

I had to learn how to pause

Noticing the Freeze Response

I started paying attention to what happened in my body when I felt pressured to say yes

 My stomach clenched

 My throat got tight

 My chest felt heavy

These were my body’s early warning signs—signals that I was about to ignore my own needs again

Creating Space Before Answering

Instead of automatically saying yes, I practiced pausing

 “Let me think about it”

 “I’ll get back to you”

 “I need to check my schedule”

This gave me time to ask myself: Do I want to do this

Reframing My Fear of Saying No

I used to believe that saying no would make people mad, disappointed, or think less of me

Now, I remind myself

Saying no doesn’t mean I don’t care

 It means I care about myself too

Practicing Small “No’s” First

I didn’t start with life-changing boundaries. I started small

 Saying no to an unnecessary favor

 Declining an event I didn’t feel like attending

 Stopping myself from over-explaining when I said no

Each time I honored my own limits, my body felt lighter

Your Body Knows—Are You Listening

The hardest part of learning to say no wasn’t the fear of disappointing others

It was trusting myself enough to believe that my needs mattered, too

If you find yourself freezing, saying yes when you mean no, or carrying physical stress from years of people-pleasing, I want you to know

You are not alone

Your body is trying to protect you

You don’t have to keep ignoring it

The next time you feel that tension creeping in, take a deep breath. Instead of automatically saying yes, pause. Listen

And remember: Your voice matters—even when it shakes

להגיד ״לא״ לא אומר שלא אכפת לי, זה אומר שאכפת לי גם מעצמי

במשך שנים חשבתי שלהגיד "כן" זה האופציה היחידה שקיימת

"את יכולה לקחת על עצמך את הפרויקט הנוסף הזה? " כן, ברור

"את יכולה לעזור לי רגע? "בהחלט

"את יכולה לארח, לתכנן, לארגן, לתמוך, להתייצב? "בטח, הכל עליי

הייתי אומרת "כן" לפני שהיה לי אפילו זמן לחשוב מה באמת רציתי. זה הרגיש אוטומטי, כמו רפלקס. משהו ברור מאליו

עד שיום אחד הגוף שלי קיבל את ההחלטה בשבילי

כשהגוף מאותת 

שנים פעלתי על אוטומט, לתקתק קראתי לזה 

ניסיתי לתמרן בין מחוייבויות ומטלות של משפחה, קהילה ועבודה, והעומס הנפשי הבלתי נראה הלך והצתבר. מוכר לכן? האחריות התמידית לפעול, להיות בשליטה וכמובן לזכור את הצרכים של כולם, לצפות בעיות מראש, ולוודא שאף אחד לא ירגיש אי-נוחות

ואז החלו כאבי הראש. המתח בכתפיים הפך לעייפות בלתי פוסקת. הבטן שלי היתה כאובה  כל הזמן, ולא משנה כמה נחתי או מתחתי את הגוף, מפגשים עם רופאים ומטפלים שרושמים תרופות, תוספים ודיאטות מוזרות , הרגשתי כאילו אני סוחבת משקל שלא היה רק פיזי, הוא היה רגשי

התחלתי לשים לב לתגובות הגוף שלי כשאמרתי "כן" מהר מידיי. כששנשכתי שפתיים ושתקתי במקום לדבר ולהגיד מה שאני חושבת בסיטואציות מסויימות הגוף קפא

למה אנחנו קופאות במקום להגיד "לא״

האמת היא שתגובת הקיפאון הזו היא לא רק רגשית, היא ביולוגית. כשאנחנו מרגישות לכודות במצב שבו להביע את עצמנו מרגיש לא בטוח (אפילו אם זה רק חברתי), מערכת העצבים שלנו מגיבה

להילחם – להגיב בתוקפנות והתגוננות

לברוח – להימנע מהמצב

לקפוא – להשתתק ולא לפעול

בשבילי, קיפאון היה התגובה הטבעית. לא ידעתי איך להגיד "לא", אז הגוף שלי החזיק את המתח במקומי – בשרירים, בבטן, בכאבי הראש

הקשר בין גבולות וכאב פיזי

למדתי מניסיון אישי וגם בעבודתי כמטפלת – מה שאנחנו מדחיקות נפשית, אנחנו מאחסנות בגוף. כשאנחנו לא אומרות "לא", הגוף שלנו סוחב את משקל הרגשות שלא נאמרו

לתסמינים פיזיים כמו כאב כרוני, עייפות ובעיות עיכול ומחלות אוטואימיומיות נמצאו בקשר ישיר עם תופעות הדחקה וקיפאון ריגשי . נשים המתקשות להציב גבולות חוות לעיתים קרובות רמות גבוהות של קורטיזול – הורמון הסטרס שמוביל לדלקות, מתח שרירים ותשישות

לא הייתי זקוקה למחקר שיאשר לי את זה, חייתי את זה. המתח הכרוני שלי, התשישות והתסמינים שנגרמו מסטרס, כולם היו קשורים לדבר אחד: לא הקשבתי לגוף שלי

איך ללמוד להגיד "לא" בלי לקפוא או להרגיש אשמה

לשבור את המעגל לא היה קל, אבל זה התחיל בצעד פשוט אך לא נוח

למדתי לעצור

לשים לב לתגובת הקיפאון

התחלתי להבחין מה קורה בגוף שלי כשהרגשתי לחץ להגיד "כן״

הבטן מתכווצת

הגרון נלחץ

החזה מרגיש כבד

אלו היו הסימנים המוקדמים, האיתותים שהגוף שלי נותן שאני עומדת שוב להתעלם מהצרכים שלי

ליצור מרווח לפני שאני עונה

במקום להגיד מיד "כן", התאמנתי לעצור לרגע

"אני צריכה לחשוב על זה"

"אחזור אליך"

"אני צריכה לבדוק את הלו"ז שלי"

המרווח הזה אפשר לי לשאול את עצמי: האם אני באמת רוצה לעשות את זה 

לשנות את הפחד שלי מלומר "לא״

בעבר האמנתי שלומר "לא" יכעיס, יאכזב או יגרום לאנשים לחשוב עליי פחות

כעת אני מזכירה לעצמי

להגיד "לא" לא אומר שלא אכפת לי

זה אומר שאכפת לי גם מעצמי

להתחיל ב"לא" קטן

לא התחלתי עם גבולות גדולים. התחלתי בקטן

 להגיד לא לטובה מיותרת

 לסרב לאירוע שלא התחשק לי להגיע אליו

 להפסיק להסביר יותר מדי כשאמרתי לא

בכל פעם שכיבדתי את הגבולות שלי, הגוף הרגיש קל יותר

הגוף שלך יודע האם את מקשיבה

החלק הכי קשה בללמוד להגיד "לא" לא היה הפחד לאכזב אחרים

היה זה האמון בעצמי, להאמין שגם הצרכים שלי חשובים

אם את מוצאת את עצמך קופאת, אומרת "כן" כשאת מתכוונת ל"לא", או סובלת מסטרס פיזי של שנים של ריצוי אחרים, דעי

את לא לבד 🖤

הגוף שלך מנסה להגן עליך 🖤

את לא חייבת להמשיך להתעלם ממנו 🖤

.בפעם הבאה שאת מרגישה את המתח, קחי נשימה עמוקה. במקום להגיד מיד "כן", עצרי

.הקשיבי ותזכרי: הקול שלך חשוב – גם אם הוא רועד