How Cooking Became My Therapy (And How It Can Help You Too)

(Hebrew Below)

I still remember waking up as a child to the comforting aromas of my mother’s kitchen. The scent of freshly baked bread, the slow simmer of soup, and the warmth of spices filled our home, wrapping us in an invisible hug before we even got out of bed. Cooking was more than just a necessity in our family—it was the heart of our home. We gathered in the kitchen not just to eat, but to watch, talk, and share our lives with one another.

At the time, I didn’t fully understand the magic happening in that kitchen. It was simply a daily ritual, something ordinary yet deeply ingrained in our family’s rhythm. But as I grew up and became a mother myself, I began to realize that cooking held something deeper—something healing.

Cooking as a Form of Self-Care

Life has a way of pulling us in a million directions. Stress, responsibilities, and emotional turmoil often make it feel like we have no time for ourselves. When I found myself overwhelmed, anxious, or disconnected from my own needs, I was drawn back into the kitchen. At first, it was just a way to provide for my family—making meals, packing lunches, preparing something nourishing. But I soon noticed that the act of cooking itself was calming me.

There was something therapeutic about the process—chopping vegetables, kneading dough, stirring a pot. Each movement grounded me, forcing me to slow down and focus. Cooking became a form of meditation, a way to be present in the moment when my mind wanted to race in a hundred different directions.

Creating Something Nurturing, Tasty, and Healing

Cooking isn’t just about feeding our bodies; it’s about feeding our souls. There is a deep satisfaction in creating something with your own hands and watching it bring comfort to others. The simple act of making a warm meal on a stressful day, or baking something sweet for no reason at all, became a reminder that small acts of care—both for myself and my loved ones—could be profoundly healing.

When life felt uncertain, I found solace in the predictability of a recipe. When emotions felt too heavy, I channeled them into kneading dough or stirring a sauce, letting the physical motions ease my mind. I realized that cooking wasn’t just about nourishment—it was a way to process emotions, to pour love into something tangible, and to create warmth when the world felt cold.

Cooking as a Space for Connection

When I became a mother, I naturally brought my children into the kitchen with me. As babies, I would place them nearby while I prepared food for them, their little eyes watching my every move. As they grew, they would sit on the counter or stand beside me, curious about what I was making, asking questions, reaching for ingredients.

Cooking wasn’t just about meals; it became a space where we bonded. It gave them a sense of home, security, and connection. Whether I was preparing for a simple family dinner or hosting guests over the years, the kitchen was always a safe space where love and warmth were shared. Conversations flowed easily while hands were busy chopping and stirring, and I found that some of the most meaningful moments with my children happened in the midst of flour-dusted counters and simmering pots.

Now, when I see my children in the kitchen, instinctively knowing their way around a recipe, I realize that cooking has passed on more than just skills—it has given them a foundation of comfort, creativity, and connection.

From My Kitchen to My Therapy Practice

It wasn’t until later, when I became a therapist, that I truly understood why cooking had always been so powerful. The kitchen had always been a space of healing for me, a place where emotions could be processed through movement, sensory engagement, and creativity. And now, I bring that same understanding into my therapy work, using culinary interventions as a tool for emotional expression, stress reduction, and mind-body connection.

Many of my clients struggle with anxiety, depression, or trauma that manifests in physical symptoms—chronic pain, fatigue, digestive issues, and stress-induced illnesses. Traditional talk therapy is important, but sometimes words aren’t enough. That’s where the kitchen becomes an unexpected yet effective therapeutic space.

By guiding clients through simple cooking or baking activities, I help them:

Engage their senses to ground themselves in the present moment.

Process emotions through mindful, repetitive motions like kneading, stirring, and chopping.

Experience a sense of control in a safe, structured activity when life feels overwhelming.

Rebuild their relationship with food when stress and trauma have disrupted their eating habits.

Find joy and connection in sharing food with others, just as I did growing up.

For some, it’s baking a loaf of bread as a metaphor for patience and self-care. For others, it’s creating a nourishing soup as a way to rebuild trust in their ability to care for themselves. The act of making something with their hands—something real, tangible, and nourishing—can be incredibly empowering.

How Cooking Can Help You, Too

You don’t have to be a gourmet chef to experience the healing power of cooking. The beauty of culinary therapy is that it’s not about perfection—it’s about presence. If you find yourself feeling overwhelmed, anxious, or emotionally stuck, try stepping into the kitchen with intention.

Here are a few ways to turn cooking into a therapeutic practice:

Cook with Your Senses – Pay attention to the textures, colors, and smells. Let the process engage you fully—feel the dough in your hands, inhale the spices, listen to the sizzle in the pan. Engaging your senses helps bring you into the present moment.

Make Something Simple and Comforting – When emotions feel heavy, start with something that brings warmth—like a homemade soup, fresh-baked bread, or a simple pasta dish. Comfort foods nourish more than just the body.

Let Cooking Be Playful – Try a new recipe, experiment with flavors, or bake something just for fun. The act of creation can be joyful and freeing.

Share the Experience – Cooking can be a powerful way to connect with others. Invite a friend or family member to cook with you, or prepare a meal for someone as a gesture of love and care.

Use Cooking as a Form of Self-Expression – If you’re feeling a certain way, channel it into your food. Let frustration fuel your chopping, let sadness slow you down, let excitement inspire a new dish. Your emotions can be part of the process.

Finding Joy in the Kitchen Again

For many of us, cooking has become just another task on our to-do list. But when we shift our perspective, it can become a form of therapy—an opportunity to nurture ourselves, express emotions, and create something meaningful.

When I look back, I see that my mother’s kitchen was never just about food. It was about connection, love, and healing. And now, as a therapist, I bring that same warmth and understanding into my practice, helping others rediscover the healing power of cooking.

So the next time life feels overwhelming, step into your kitchen. You might just find a little bit of healing waiting for you there.

כשהמיקסר הופך להיות המטפל שלך

אני זוכרת עד היום את הרגעים ההם מהילדות – מתעוררת לבוקר חדש כשהבית כבר מלא בריחות

שמזכירים חיבוק: עוגה חמה שיצאה מהתנור, מרק שמתבשל לאט על הגז, תבלינים שממלאים את

הבית בתחושת בית אמיתית. אצלנו, הבישול לא היה רק צורך – הוא היה הלב של הבית. המטבח היה

.המקום שבו התכנסנו, דיברנו, צפינו, שיתפנו חיים

המטבח היה המקום בו אני ומשפחתי חלקנו רגשות ,שיתפנו חוויות וליבנו עיניני דיומא

אז עוד לא הבנתי את העומק שבזה. מבחינתי, זו הייתה שגרה רגילה. אבל כשגדלתי, ובמיוחד

כשהפכתי בעצמי לאמא, התחלתי להבין – הבישול מכיל בתוכו משהו הרבה יותר עמוק. הוא מרפא

.הבישול הפך למרחב של טיפול עצמי

החיים לפעמים מציפים. אחריות, עומס רגשי, לחץ – והדבר הראשון שנעלם זה הקשר שלנו לעצמנו. אני

מצאתי את הדרך חזרה דרך המטבח. בהתחלה זה היה צורך – להכין אוכל למשפחה, לדאוג שיהיה מה

.לאכול. אבל אז הבחנתי במשהו מפתיע – עצם הפעולה של הבישול הרגיעה אותי

החיתוך, הלישה, הערבוב – כל תנועה החזירה אותי לגוף, לנשימה, לכאן ועכשיו. פתאום המטבח הפך

להיות המקום שבו אני מצליחה לעצור את המרוץ, להתרכז, להיות נוכחת. מעין מדיטציה בתנועה

יצירת תבשיל מהביל שאותו אחלוק עם ילדיי ,עם אורחיי מילא אותי ברגש עצום של נתינה והשראה

.ליצור משהו שמזין – לגוף ולנשמה

לבשל זה לא רק להכין אוכל. זה ליצור חום, ניחומים, אהבה מוחשית. זה לדעת שאני יכולה ליצור משהו

.מהלב שלי – ולתת אותו למי שאני אוהבת

לפעמים ביום מאתגר במיוחד, כל מה שהייתי צריכה זה מרק פשוט. לפעמים עוגה מתוקה שלא נועדה

.לאירוע מיוחד – רק כדי להזכיר לעצמי: מגיע לי טוב, גם בלי סיבה

כשכל העולם הרגיש מבולגן, המתכונים היו קבועים. כשלא היו לי מילים, הידיים דיברו – לישה, ערבוב

קיצוץ. דרך התנועה הזו, ריפאתי את הלב שלי. זה היה יותר ממזון – זו הייתה דרך לעבד רגשות

.להכניס חמלה לחיים, להפוך תחושות לכוחות

את התבשילים שרקחתי ( הרבה המצאתי כי מה לעשות? חוסך זמן) חלקתי באהבה ליולדת

.מחלימה לשכן מאושפז או סתם למי שהתגעגע לאוכל ביתי

המטבח כמקום של חיבור

כשהפכתי לאמא הכנסתי את ילדיי איתי למטבח , זה היה לי טבעי לשלב אותם בבישולים. בהתחלה

כצופים קטנים, אחר כך כעוזרים סקרנים. המטבח הפך למקום שבו אנחנו מדברים, צוחקים, לומדים

.אחד את השנייה. שיחות שזרמו ליד הסיר, סודות שהתגלו ליד השיש המכוסה בקמח

וכשאני רואה אותם היום מתנהלים במטבח כאילו זה הטבע השני שלהם – אני יודעת שהם קיבלו ממני

.לא רק כישורי חיים, אלא גם חוויה של ביטחון, יצירתיות וקשר

מהמטבח – אל הקליניקה

כשנעשיתי מטפלת, הבנתי לעומק את מה שהלב שלי ידע מזמן: המטבח תמיד היה עבורי מרחב של

ריפוי. היום, אני מביאה את אותה הבנה גם אל העבודה הטיפולית שלי. אני משלבת התערבויות

קולינריות בטיפול – לא כדי ללמד לבשל, אלא כדי לאפשר ריפוי דרך תנועה, חושיות, ויצירה

הרבה מהמטופלות שלי סובלות מחרדה, דיכאון או טראומה שמתבטאים גם בגוף לפעמים, הדיבור בלבד

לא מספיק. כאן המטבח נכנס – מקום בטוח שאפשר בו לעבד רגשות דרך הידיים, דרך פעולה

דרך הבישול, המטופלים יכולים

להתחבר לחושים ולרגע הנוכחי

לפרוק רגשות דרך תנועות חוזרות ומרגיעות

לחוות שליטה ויציבות בתוך מציאות מבלבלת

לרפא את הקשר עם האוכל, שלפעמים נפגע בעקבות סטרס או טראומה

להתחבר לעצמם ולאחרים דרך שיתוף של אוכל

אפילו פעולות פשוטות – כמו אפיית לחם כסמל לסבלנות ודאגה עצמית, או הכנת מרק כתזכורת ליכולת

שלנו להזין את עצמנו – הן בעלות משמעות עצומה

אז איך גם את (או אתה) יכולים להיעזר בבישול

לא צריך להיות שף. לא צריך מתכונים מורכבים. צריך רק כוונה. הנה כמה רעיונות

השתמשו בחושים שלכם – הריחו, טעמו, הרגישו את המרקם. זה עוזר להיות ברגע

בשלו משהו מנחם – מרק פשוט, תבשיל מוכר, מאפה אהוב. האוכל הוא גם רגש

שחקו – תנו לעצמכם לנסות מתכון חדש, לאלתר. הבישול יכול להיות שמח ויצירתי

שתפו – בשלו יחד עם מישהו, או עבור מישהו. האהבה עוברת באוכל

הביעו את עצמכם דרך האוכל – אם אתם עצובים, עייפים או שמחים – תנו לזה מקום בבחירות שלכם

.במטבח

לסיום – למצוא מחדש את שמחת המטבח

היום כשאני נכנסת למטבח אני יודעת שזה לא סתם ״עוד מטלה״

זה מרחב שאני יוצרת בו ריפוי

עבורי, עבור משפחתי, ולעיתים גם עבור המטופלות שלי

כשאני חושבת על המטבח של אמא שלי, אני מבינה שזה לא היה רק אוכל, זה היה בית

.וזה בדיוק מה שאני משתדלת להעביר הלאה